shootingstar_0000s_0002_Layer-4-copy-4.p
  • ש.מ

גוף נתונים

הגילוי של אולן

איבוד נתונים: החוק של איבוד הנתונים אומר כי בהנחה שאתה לא נמצא על הקרקע, לא משנה מהי סביבת הטכנולוגיה ההתחלתית בה אתה נמצא, אתה תאבד את מרבית הטכנולוגיה במשך השנים. קצב איבוד הטכנולוגיה של הסביבה עומד ביחס ישר להפרש הטכנולוגיות של ההתחלה ושל האוכולוסיה. אם נסמן את הפרש הטכנולוגיות בדלתא אזי קצב ירידת הטמפרטורה הוא נגזרת לפי הזמן. לפי החוק הזה אם שהית בחלל מספיק זמן ומתוך האקסיומה שלא תוכל להפיק חומר חדש שאיננו קיים כבר, בשלב מסוים לא תהיה מסוגל אפילו להפיק חשמל. על הזמן שבו תגיע למצב הזה התווכחו המדענים. בדרך לאובדן הטכנולוגיה הבסיסית ביותר אתה עתיד לאבד את יכולות הרפואה, ייצור המזון, רובוטיקה וטכנולוגיות רבות. החוק אמר שעם התחלת המסע בחלל מתחיל שעון חול של גוויעה של רמת הטכנולוגיה ההתחלתית, מה שריחף באופק של כל ספינת התיישבות וכל התיישבות כעננת סערה אפורה. האנציקלופדיה על שם טרוויליאן

אם תביט הרבה זמן לתוך התהום

יום אחד התהום תביט אליך חזרה, ניטשה

הגילוי של אולן נשאר הגילוי של אולן. את אולן לא ראו יותר. הוא קיבל את המינוי באחד מבסיסי הצבא ונשלח אל עבר החלל. את כל מה שתיעד הוא שלח לכיוון תחנת הממסר הקרובה וקיווה לטוב. מועמדים כמו אולן לא היו חסרים הם התאימו עצמם לחיים בבדידות כמו שני בסיסי חנקן. אף אחד מהם לא חזר.

תחנות הממסר של טרוויליאן רישתו חלק האלפית של החלל הידוע מה שקיצר את נגזרת שליחת המידע כאסמפטומטי לציר הזמן. המידע שמסרו חוקרי החלל שייט בחלל שנים רבות עד שנקלט בתחנת ממסר. רוב המידע נתן רק רושם מועט על התיישבות האדם בחלל. על כל הרשומות נכתב בסוף. ל.נ.ל. לא ניתן לאימות.

אף אחד לא ציפה לראות את אולן שוב. אף אחד בחלל לא ציפה לראות אף אחד שוב. כל מסע היה מסע ליניארי אל עבר המוות היכנשהו. אולן לא מצא כלום כל חייו. הוא חי לבדו בספינתו. שוטט בחלל כל חייו העלובים ולא ראה דבר. כעת חגג יום ההולדת שישים ועד לא מזמן היה מתלוצץ בינו לבין עצמו שיש לעשות חשבון נפש בימי הולדתו אבל בחמש השנים האחרונות שררה שתיקה במוחו. הוא פעל מוכנית. עצמו נעלם ורק האינסטינקטים נותרו.

הגילוי של אולן היה בלובר. כפי שתועדה הרשומה שלו באנציקלופדיה הגלקטית, לובר היה כוכב נידח בקצה המוכח שהגיעה אליו ספינת התיישבות. כשהגיע המידע ששלח לתחנת הממסר הקרובה חלפו אלף חמש מאות שנים בקירוב מה שלא מנע מאנט לרצות לטוס אל לובר. אנט עבדה באחד מבסיסי המחקר של הצבא. תפקידה היה למפות את החלל. הרשומות של אולן היה המידע המסעיר ביותר בחייה. לובר הייתה לא רחוקה במונחי חיי אדם. היא תוכל להמריא לשם וכמובן לא לחזור.

ספינות גישוש היו שבעים מטר רבוע ברוטו פי שלוש מחדרה המצומצם. על סמך נסיונה תוכל לקבל מינוי לספינת מחקר. עליה רק להגיש בקשה.

הרשימות של אולן היה שקטות כמו מרבית הרשומות שהגיעו מהחלל. הבדידות העניקה הד למילים הכתובות הקוליות והויזואליות.

תפקידה של אנט היה להשלים את המידע החסר. על כל התיישבות. שלושת הממים. מקור, זמן. מצב. להצליב מידע. לאשש או להפריך ככל יכולתה. לא היה מי שהכיר את פיסת החלל שלה טוב ממנה.

גילה של הציווילציה בלובר הייתה אלפיים חמש מאות בקירוב. הם התיישבו בלובר שבע מאות שנים בקירוב לאחר שהתנתקו מספינת ההתיישבות האם ופנו לדרך לא נודעת. זה היה שיא המרחק המדהים עד כמה שידעה. אף אחד לא שהה בחלל יותר משלוש מאות ותשעים שנים בקירוב. מה שאישש את סקירתו של אולן.

סקירת הביומאסה של אולן גילתה שכעת מליארד וחצי הומונידים הסתובבו על פני לובר. חלקם מעולם לא נראו, מצויים עמוק בסבך יערות הגשם, חלקם נראו משוטטים בהרים. איבוד הנתונים בלובר השיק לאפס אבל ממבט מעמיק יותר נראו עליות וירידות מזעריות. אף ילוד אישה לא הכיר את עצמו בלובר. הייתה התאמה מלאה או כאמור אסימפטוטי בין האני לעצמי. כלומר, התנהגו כחיות.

אחת העליות בתודעה הייתה בהרים. הייתה זאת משפחה של בני אדם במערה מגודרת. ראש המשפחה הייתה נקבה. הבלחות של תודעה עשו אותה יותר חרדה לשלומה, יותר מוגנת, יותר מוקפת בילדיה. היא קנתה את ליבם של צאצאיה במקום להרחיקם וזה דרש ממנה למצוא זכר בעל תבונה דומה לשלה שלא יחוש מאויים על ידי זכרים צעירים.


אולן מצא במשפחה הזאת זרע לתבונה. ועקב אחריה שעות מושכות. אבל בעיקר כל כולו היה ליבידו וכוח שאיים להתפרץ. הוא הלך ברחבי ספינתו ועקר ושבר הכל. הוא תיאר קושי עצום. הוא העיד על מחלות שמילאו את עולמו. על שיטוטים בספינה החשוכה בחיפוש אחרי מקורם של רעשים שתולדתם בפחדים. ועל אכילת שימורים מבלי לבשל.

ממרומי הסלעים ניתן היה לראות את יערות הגשם הנרחבים. לא פעם שרפה הנקבה את היערות הקרובים להרים. היערות הפחידו אותה. צאצאיה הבוגרים הלכו לפעמים לחפש להם נקבות שם כאשר אמם העדיפה שיחפשו בהרים או על חופי הים. הם דיברו בנהמות ואת היערות הסמילו בצורת יד ימין פתוחה וסגירתה באיטיות.

צאצאיה היו חכמים כמותה והוכיחו כישורים בעיצוב כלים. ילדתה הייתה חכמה מכולם. הבהובי התודעה יצרו בין השתיים קשר חזק. תודעה חזקה מהדם.

הגדרות והצמחים שגידלו הבדילו אותם מכל השאר. אם הגדרות יצליחו לשמור על הלהקה הזאת בחיים היא תצליח בעוד… אולן העריך תוך מאה שנים ליצר חוטי ברזל דקים.

אולן ניסה להתוות את איבוד הנתונים של הציוויליזציה. בהנחה שנחתו כאן עם ספינת מעוטת טכנולוגיה ולמודת סבל, טען, קרוב לודאי איבדו קודם את החשמל בשל תקלה שלא יכלו לתקן. לאחר מכן ניסו להשאר יחד אך לבסוף בשל חילוקי דעות נפוצו לכל עבר. עם ההתרחקות השילו כל מה שסחבו איתם. הקבוצות הלכו והתפרקו לשבטים ולזוגות ואז נולדה השכחה והזכרון נשמר בגנים בלבד. הבעיה התחילה עם חוסר היכולת להעביר את הידע מלבד קשרים מעוררים בגנטיקה האנושית. אולן ציין שהשתלשלות זאת היא קרובה לודאי אך בדבר אחד היה בטוח, זאת לא הייתה ציוויליזציה שנוצרה מתא בודד.

למסקנה הזאת הגיע משתי סיבות, קרוב לודאי ימצא את הספינה בה הגיעו, ברגע שיצליח להפעיל סריקה אלקטרומגנטית, חוץ מזה היה ברור לאולן שיש להם זכרון של המין. הוא קרא לזה תחושת בטן. הייתה להם תחושת בטן לגבי הרבה דברים. משהו בתורשה. גלגל, שזירה, אש, צמחים, מזון, בישול, עבודה בשלבים, חוק הכלים השלובים, גלגלות. הם אספו אדמות בגוונים שונים. הם שרפו אותם. ציירו בהם. כיירו בהם. שיחקו עם מים. הם השקיעו עפרות מתכת במים והציפו חול. הם הבינו בערך את משקלם הסגולי של הדברים. שרפו עפרות ברזל והתיכו ברזלים גסים. אבל לא הצליחו מעבר לזה. משהו ברפואה בסיסית נראה להם הגיונית. הם שמרו על גוף נקי והתרחצו בנהרות.

כבר שבוע שאולן מתכונן לרדת מטה. הוא ידע שלא יחזור לחלל יותר. הוא תהה האם יוכל לסייע. האם יוכל להקפיץ את הציוויליזציה בלובר קדימה. הוא תהה לפי שרטוטים מהי נקודת הארכימדס של הציוויליזציה למטה. כימיה. אבל בכימיה הוא בעצמו ידע מעט מאוד. קריאה וכתיבה. הוא יוכל להוריש להם ידע אילו רק יכלו לקרוא. הוא יכול להיות אביהם. ללמד אותם לקרוא ולכתוב ודברים בסיסים.

מה שעצר אותו היה רגע פגישתו. ליתר דיוק הוא שאל את עצמו כיצד יפגוש אותם. האם ינחת בהרים או הרחק במדבר. האם יגיע בסערה או בשקט. האם ישאר בצל ויתווה את דרכם כמושך בחוטים, אבל במקרה הזה שנטה אליו מה יעשה עם התשוקה העצומה שיש לו. האם ישיג לו גוף חם שיחמם אותו. מה יעשה עם הרצון לפידבק. בחלומותיו חלם על מיני פנטזיות פרועות וכשהיה קם בבוקר חש בושה.

השבוע תם ואולן דחה את תוכניתו לרדת. הוא הרס את הספינה בזעם. לבסוף החליט להתאבד.

אנט חיפשה המשך. אבל סופו של אולן נותר סגור בפניה. בלילות הבאים סרקה את הרשומות אבל לא מצאה דבר. היא ישבה דעות ארוכות מול המסך. השעון דופק. יקח לה ארבעים שנים להגיע ללובר. זאת הייתה אפשרות טובה כמו כל אפשרות אחרת. היא בת שלושים ושש.

היא פתחה את מסמך הבקשה ושלחה. מתוך בהלה קמה ממקומה ויצאה מהעבודה. מקום עבודתה היה נקי מגלי רדיו ורק בשער הכניסה קיבלה את מכשיר התקשורת שלה. היו לה שתי הודעות. טרי מחכה ערום במיטה ואישור על קבלת מסמך הבקשה. היא נסעה הבייתה במסילה וכשנכנסה הבייתה שכחה לגמרי מטרי. היא התקלחה ושתתה שייק גס. כשהסתובבה לאחור ראתה טרי. הוא נשען על הקיר. שתי הפטמות שלו הציצו מתוך שערות חזהו כמו פניניה שחורת ראש, מהן ירד קו שיער דקיק לאורך הבטן והתחבר לגוש השיער התחתון, שם ביצבץ איברו כמו הומיניד קטן קומה. מרוב צחוק ומחנק התיזה אנט את השייק על פני שולחן האוכל.


2.10.20

אהבתם?

הירשמו ותדעו מתי מתפרסם הסיפור הבא

דברו איתי

בואו נשמור על קשר, דברו איתי או שלחו לי תגובות בדוא"ל:

shootingstarblog@outlook.com

​© כל הזכויות שמורות לש.מ

אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר – חלק כלשהו מן המידע ו/או הסיפורים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר אינטרנט זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.

 

כל שימוש בתכני האתר ללא אישור מפורש בכתב מהמחבר אסור בהחלט.